איך מצלמים עובדים שלא מרגישים בנוח מול מצלמה?

הם לא שחקנים, לא דוגמנים, והם גם לא אמורים להיות. אז איך יוצרים סרטון תדמית מקצועי ואותנטי כשהעובדים בכלל לא רוצים להצטלם?

כשחברה מחליטה להפיק סרטון תדמית, סרטון גיוס עובדים או תוכן וידאו לרשתות החברתיות, מגיע השלב שבו צריך למצוא מי יעמוד מול המצלמה.

על הנייר זה נשמע פשוט. מי יספר את הסיפור של הארגון טוב יותר מהאנשים שעובדים בו?

אבל במציאות, לא כולם קופצים על ההזדמנות.

יש עובדים שחוששים שלא ייצאו טוב בצילום. אחרים מפחדים להתבלבל באמצע משפט. ויש כאלה שפשוט לא אוהבים להיות במרכז העניינים.

וזה טבעי לגמרי.

החדשות הטובות? כדי לצלם סרטון ארגוני מקצועי, העובדים לא צריכים לדעת לשחק, לשנן טקסטים או להרגיש כמו כוכבי רשת.

הם רק צריכים להרגיש בנוח.

1. מתחילים בשיחה

אחת הטעויות הנפוצות בצילום עובדים היא להתחיל לצלם לפני שהאדם מבין מה רוצים ממנו.

לפני כל צילום אני אוהבת להסביר לעובדים מה מטרת הסרטון, איפה הוא יפורסם ומה בדיוק יבקשו מהם לעשות.

כשיודעים למה נכנסים, חוסר הוודאות יורד, ולרוב גם הלחץ.

חשוב לומר את זה במפורש: אף אחד לא מצפה לביצוע מושלם. מותר לעצור, להתבלבל ולנסות שוב.

2. לא חייבים לדבר ישירות למצלמה

לא כל עובד צריך לעמוד מול העדשה ולהעביר מסר.

לפעמים דווקא הרגעים הפשוטים של היומיום הם אלה שהופכים את סרטון התדמית למעניין באמת.

אפשר לצלם עובדים בישיבה, בשיחה עם קולגות, מול המחשב, בזמן עבודה מקצועית או סתם ברגע טבעי במשרד.

כך מציגים את האנשים ואת האווירה בארגון, בלי לבקש מאף אחד לשחק תפקיד שלא נוח לו.

3. במקום טקסט מוכן, שיחה טבעית

כשמבקשים מעובד לזכור טקסט שלם ולהגיד אותו מול מצלמה, זה כמעט תמיד נשמע מאולץ.

במקום זה, אפשר פשוט לנהל שיחה קצרה ולשאול שאלות מנחות על העיסוק שלו.

התשובות לא חייבות להיות מנוסחות בצורה מושלמת.

לפעמים משפט ספונטני אחד מעביר הרבה יותר רגש ואמינות מכל טקסט שיווקי שנכתב מראש. וזה בדיוק מה שהופך סרטון גיוס עובדים לכזה שאנשים באמת מתחברים אליו.

4. סביבת צילום נעימה ולא מאיימת

לסביבת הצילום יש השפעה עצומה על איך שהמצולם מרגיש.

מצלמה גדולה, תאורה, צוות הפקה ועוד כמה עובדים שעומדים ומסתכלים – כל אלה יכולים רק להגביר את המבוכה.

לכן כדאי, כשאפשר, לבחור מקום שקט ומוכר, לצמצם את מספר האנשים באזור הצילום ולתת לעובד כמה דקות להתרגל למצלמה.

גם שיחה קלילה לפני שמתחילים עושה פלאים לשבירת הקרח.

5. לא כל מה שמצלמים נכנס לסרטון

אחד הדברים שהכי מורידים לחץ הוא לדעת שזה לא שידור חי.

אפשר לצלם כמה טייקים, לעצור באמצע משפט, להתחיל מחדש ולבחור בעריכה רק את הקטעים הטובים.

אפשר גם לשלב צילומים של סביבת העבודה בזמן שהקול של העובד נשמע ברקע.

ככה העובד לא חייב להופיע על המסך לאורך כל הסרטון, והסיפור שלו עדיין נשאר בלב התוצאה.

6. מכבדים גם את מי שלא רוצה להצטלם

לא כל עובד ירצה להשתתף בצילום, וזה בסדר גמור.

חשוב לתת בחירה אמיתית, להסביר מראש איך ישתמשו בחומרים ולוודא שיש הסכמה מסודרת לצילום ולפרסום.

ויש גם דרכים אחרות לשלב את העבודה של מי שלא רוצה להצטלם, בלי להראות את הפנים שלו.

המטרה היא להציג את הארגון בצורה אותנטית, לא לגרום לאנשים להרגיש שאין להם ברירה.

בסוף, האנשים הם הסיפור

סרטון תדמית טוב לא צריך אנשים שמדברים מושלם מול מצלמה.

דווקא העובדים האמיתיים, עם הסגנון האישי, ההתרגשות הקטנה והאופי שלהם, הם אלה שהופכים את הסרטון לאנושי ומעניין.

התפקיד שלי כיוצרת תוכן הוא לא להפוך אותם לשחקנים. התפקיד שלי הוא למצוא את הדרך שבה הם יכולים להיות הם עצמם, בצורה שנוחה להם.

כי תוכן אותנטי מתחיל באנשים שמרגישים בנוח להיות מי שהם.